⁨יזם ומנהל - היגור זאב עם כבש?⁩

אחת התופעות הנפוצות של עולם היזמות והעולם העסקי בכלל היא יזם שהג

ה רעיון יפה, וכשהמיזם מגיע לשלב הבא שלו, קורית תנועה טבעית שבה הוא מתמנה למנכ"ל.

שם צפים קשיים רבים, כאלה שיש ביכולתם ממש לאיים על שרידות המיזם ועל עתידו.

במאמר הזה אני הולך לדבר על ההבדל בין יזם לבין מנהל, ומה כדאי למי שרוצה לעשות את הקפיצה הזו.

אילון מאסק וג'ף בזוס או לארי פייג' ומייקל דל?

יש אינספור הבדלים בין יזמים לבין מנהלים, בטוח שחלקם אינטואיטיביים לכם:

אישיות שונה: יזם הוא דרימר בהוויה שלו, אדם עם תיאבון גדול לסיכונים, הולך כנגד הסיכויים, פועל מתוך תשוקה. כמעט שאני מתפתה לכתוב שיזם חייב להיות כריזמטי.

תחשבו, למשל, על הסיטואציה הנוכחית במשק.

חברות צעירות מאוד שרוצות לגייס מתכנתים וצריכות להיאבק עם ענקים שיכולים להציע תנאים מפתים לאין שיעור ממה שאותה חברה יכולה להציע. כריזמה של יזם והיכולת לרתום אנשים בהחלט תהיינה חשובות במצב כזה.

מנהל הוא אולי כמעט ההיפך מזה: נדרשות שתי רגליים נטועות היטב על הקרקע, אדם שיידע לנהל סיכונים היטב ולקחתם בצורה מושכלת, יכולת קבלת החלטות מצוינות.

תרשו לי לרגע להחזיר אתכם לשיעורים בתיכון, ולדבר על ערש חקר הסמכות (למרות שאחר כך התפתחו עוד כל כך הרבה זרמים ואסכולות בנושא של מנהיגות וכריזמה, ואני אשמח לגעת בנושא הזה באחד המאמרים הבאים).

מקס ובר, כלכלן פוליטי וסוציולוג שפעל במאה ה-19, מאבות הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי.

ובר דיבר על מנהיגות מבעד לשני מושגים מרכזיים: כריזמה וסמכות.

כריזמה היא לרוב תכונה מולדת והיא הכשרון של אדם לסחוף אחריו אנשים מתוקף הקסם האישי שלו.

לסמכות, לעומת זאת, יש שלושה מקורות דרכם אדם יכול לזכות לתמיכה וללגיטימיות פועלו:

סמכות מסורתית- סמכות שניתנה מתוקף הדת או המלוכה.

סמכות רציונלית- סמכות שמעוגנת על ידי סט של חוקים או תקנות, מתאימה לארגונים פורמליים (כמו חברות עסקיות) בעת המודרנית.

סמכות כריזמטית- סמכות שנוצרת על ידי האמונה של האנשים שהמנהיג הוא איש בעל כישורים יוצאי דופן ובעל חזון לייצר רעיונות חדשים בכל תחום שהוא.

בעוד שיזם כמעט חייב להתבסס על סמכות כריזמטית, הרי שמנהל יתבסס הרבה פעמים על סמכות רציונלית, כי ברור לכולנו שכשמנהל בכיר בחברה שבה אנחנו עובדים מנחה אותנו לפרויקט מסוים או למשימה מסוימת, זה מה שנעשה.

תנאים שונים ליצירת ההצלחה: יזם מתמודד בתחילת הדרך עם משאבים מצומצמים או אפילו עם היעדר משאבים, ועם החוסר הזה הוא צריך להעביר רעיון משלב התיאוריה לשלב המעשי, על כל התלאות שבדרך (למצוא Product-Market Fit, לגבש MVP וכד'). בהיעדר יכולת כספית לגייס צוות הוא צריך לחבוש המון כובעים (כספים, שיווק, מכירות, תפעול, שירות וכד') ולעשות את כולם בצורה מצוינת כדי לאפשר למיזם לקרום עור וגידים. תשימו לב שכל הכובעים הללו אפילו לא קשורים ישירות בלייצר את המוצר או בלממש את הרעיון המוצרי, אבל גם הם תובעים ממנו את הזמן, האנרגיות והתשומות שלו.

מנהל עומד בראש חברה עם משאבים (גם אם מדובר בחברה צעירה יחסית כך שהמשאבים עדיין מוגבלים), והם אלה שתומכים בהשגת המטרות והיעדים שלו.

מכאן שרוב הזמן שלו יוקדש לקבלת החלטות ולניהול.

מנכ"ל הוא מנהל ארגון, מנהל ביצועים, מנהל משאבים ומנהל אנשים.

יזם מביא רעיון לעולם, "מיילד" אותו, יוצר יש מאין, בעוד שמנהל צריך לגדל את הרעיון הזה ולהמשיך את מה שהתחילו לפניו. מטבע הדברים, כשבוראים רעיון או כשמטפחים את הרעיון, הדרך למדוד את הצלחת הרעיון היא לא אותה דרך.

מחויבות לטווח הארוך: יזם מחויב להצלחת החברה שהקים לאורך כל חייה, או אם תרצו "נישואים קתוליים". מנכ"ל מתוגמל לרוב על הישגים לטווח הקצר והבינוני, וזאת באמצעות מדדי ביצוע שכמעט בלתי אפשרי שייבנו לטווח הארוך.

אנחנו שומעים מעת לעת בתקשורת על מנכ"לים של חברות שפרשו עם מה שמכונה "מצנח זהב", ולא אחת נשמעת ביקורת על כך שאין באמת קשר בין תפקוד המנכ"ל לבין חבילת התנאים האטרקטיבית שאיתה פרש. זה קורה גם כשהמנכ"ל השאיר מאחוריו חברה עם תשתיות לא מצוינות לשנים שתבואנה.

אחרי שסקרתי את ההבדלים המשמעותיים ביניהם, אני רוצה לגעת בנקודות הדמיון, וגם הן לא מעטות.

אני נתקל המון בדרך הטבעית של יזם להיות מנהל, ואני חושב שהעובדה שיש נקודות דמיון לא מעטות ביניהם, מובילה לכך שעבור הרבה יזמים ההמשך הטבעי של היזמות הוא לעמוד בראש החברה שהוא הקים.

יוזמה שלפעמים לא עולה יפה, כמו במקרה של מייקל דל, מייסד חברת המחשבים המוכרת, שבתקופתו כמנכ"ל, החברה איבדה נתח שוק של כ-5% (בשנים 2006-2012).

גם היזם וגם המנהל חשופים ללא הרף לביקורת ולתהליכי הערכה אבל הגורמים של מי מבקר אותם משתנה, היזם חשוף לביקורת משקיעים, המנהל חשוף לביקורת הדירקטוריון.

שניהם יכולים לסבול מבדידות, לדעת לעמוד בלחצים ולדעת להקיף את עצמם באנשים הנכונים, שבמידה רבה ההצלחה של היזם או המנהל תלויים באנשים הנכונים.

מה אני ממליץ לעשות ליזם שכן מחליט שהוא רוצה להמריא על מסלול הניהול?

לבחור לו מנטור או יועץ ארגוני שילווה אותו (ההבדל בעיניי הוא שמנטור עובד באחד על אחד, ואילו יועץ ארגוני יכול לתת מענה רוחבי: כדאי תמיד שנזכור שכמעט לכל אתגר יש שני צדדים, בדיוק כמו למטבע, וכמו שיזם צריך לדעת לבחור את האנשים הנכונים, אותם אנשים שנבחרו על ידו יכולים לגלות קושי בעבודה מולו מהיותו חסר כישורי ניהול מבוססים, ובמקרה כזה לגמרי יש מקום להכניס יועץ ארגוני. במקרה כזה אני גם ממליץ לעבוד על האצלת סמכויות- נושא מאתגר מאוד בקרב יזמים שהחליטו להפוך למנהלים של החברה שלהם.

לעשות עבודה על ויתור על האגו והשארת האמוציות בצד: קל להגיד, קשה לעשות. אני יודע.

הרי האמוציות הן חלק מהתשוקה היזמית ומהדלק המנטלי. ובכל זאת, חוסר יכולת לוותר על האגו יכול להתגלות בעוכריו של הארגון.

בניית תהליכים וסיסטם: תהליכים וסיסטם מאפשרים להטמיע את גבולות הגזרה ואת האחריות של כל עובד/ת וכל מחלקה, לייעל את העובדה, ולאפשר למנהל להתמקד באיזורי הניהול שצריכים לקחת את החברה כולה קדימה.

בעיניי מה שהכי חשוב לזכור זה שהדבר העיקרי שעליו היזם צריך לעבוד זה שינוי המיינד סט שלו. בעולם העסקי, כמו בחיינו האישיים, הכל מתחיל בראש. תרתי משמע.

שלכם,

אודי כהן